שירה לוריא, קניינית אישית מטיילת בעולם עם משפחתי במזרח אסיה

התמונה שלי
מטיילת וגרה בדרום מזרח אסיה ( בעיקר הודו ותאילנד). מתמחה בייעוץ אישי ובניית מסלולים במקומות מיוחדים בהם אני חיה .כרגע השתקעתי עם משפחתי בקופנגאן, בתאילנד.חיה על האי ומלקטת, שומעת, מכירה , מבררת, יודעת איפה יש את האוכל הכי טוב, המוסיקה הכי טובה, החופים הכי טובים , המסיבות הכי טובות וכמובן השופינג השווה ביותר. אוהבת לכתוב ומזמינה אתכם לקרוא על הפן האישי של המסע והחיים שלנו כאן באסיה ובקופנגאן

יום חמישי, 6 בנובמבר 2014

יומולדת 6 לאנה , גואה


זה התחיל עוד בחופש הגדול, בטרם צאתנו למסע...
סדרה של ימי הולדת מוצלחים של חברות,
ובסופם כל יומולדת אנה אמרה- 
ככה אני רוצה שיהיה ביומולדת שלי.
        היא אפילו הגדילה לעשות, שבאחד מימי היומולדת היה ג'נגלר שלימד והופיע והיא נהנתה ככ ,
אותו היא רצתה להזמין גם ליומולדת שלה ושאלה אותו אם יהיה בגואה ביומולדת שלה כי היא רוצה שהוא יבוא להופיע ביומולדת...


בכל השיחות על היומולדת והתכניות שלה על החברות האלה והחברות האלה, שיהיו ביומולדת ,התכווץ לי הלב, כי ידעתי שזה לא יהיה ,
בטח לא בדרך בה זה נראה בדמיון שלה כרגע.


אני כבר ידעתי שלה יהיה יומולדת בגואה,
שהיא לא תהיה מוקפת בחברות שלה,
אלא רק במשפחה שלה ואולי עוד כמה אנשים שנכיר היכן שלא נהיה בזמן הזה.
אנחנו יצאנו בתחילת ספטמבר והיומולדת בתחילת נובמבר.


איפשהוא שבועיים לפני,
אנה התחילה לדבר על סבתא, ומתי סבתא כבר תבוא לבקר אותנו ,
ובכלל – הכי טוב שסבתא תבוא ליומולדת שלי...
שיחה עם סבתא ( הידועה בכיונויה סבתא שבי ),
בדיקה שהיא פנויה בתאריכים האלה ,הביאה לזה שסבתא מגיעה .
ולא סתם, היא נוחתת בגואה ביום עצמו, ב6 לנובמבר .
( אמא שלי מדריכת טיולים, טיסות וקפיצות לחו"ל לא מפחידות אותה,
ובכלל באוגוסט היא היתה בהודו עם קבוצה אפילו הויזה שלה עדיין בתוקף)


אבל מה- החלטנו לשמור את זה בהפתעה לילדים.
לכולם.
זה היה קשה, כי אני ממש התרגשתי ככל שהימים עברו,
ממש רציתי לשתף את הילדים בזה, אבל התאפקתי...
( לפחות יכולתי עם מיכה לדבר על זה)


יום היומולדת עצמו הגיע .
הלוקיישן הנבחר ע"י אנה היה פארק מים.
כן, כן, באנג'ונה יש פארק מים והוא אפילו 5 דקות נסיעה מהבית שלנו.
הזמנו כמה חברים מכאן להצטרף אלינו ולבלות איתנו את היומולדת.
אמצע השבוע, עדיין לא העונה, אנחנו כמעט לבדנו בפארק מים.
אחלה פארק מים.
היום עצמו היה נפלא,מגלשות מים, איזה תענוג.


אפילו מתנות הגיעו, ממש יומולדת כהלכתו.
ועוגה, כן כן אפילו עוגה.
בירור בבית קפה היכן אפשר להזמין כאן עוגה ליומולדת,
הביא להצעה נדיבה ביותר של אחת הישראליות המתגוררות כאן-
היא תעשה את העוגה, היא עושה עוגות יומולדת כאלה של ילדים,
עוגות שוקולד עם רוטב שוקולד עשיר וסוכריות צבעוניות של עוגה שהיא מביאה מהארץ...
תודה רבה איילה, אכן מתנה נפלאה...


בקיצור- מה אומר ומה אגיד-
יומולדת כהלכתו-
פארק מים, חברים, מתנות, עוגה ו...


לקראת השעה 16 הופיעה סבתא.
מראש סידרנו שתבוא מונית לאסוף אותה מהשדה תעופה,
תוריד אותה בפארק מים והמונית תמשיך הביתה לפרוק שם את המזוודות.
אני מתגלשת עם שפע וגוני וכל הזמן פוזלת לעבר הכניסה...
פתאם אני רואה בזווית עין את אמא שלי, עומדת עם מיכה,


היא הגיעה!!


ואף אחד מהילדים עדיין לא שם לב.
אני פונה לשפע וגוני- בואו, יש לי הפתעה בשבילכם
מה? איזה הפתעה?
בואו, בואו..
שפע: בטח הפתעה מאפנה
אני: לא, ממש לא, נראה לי שתאהב את ההפתעה
אני מסתכלת בזוית עין הצידה לכוון אמא שלי ומחייכת באושר.
שפע: אמא, למה את מחייכת, מה קרה?
אני: בוא בוא, תראה את ההפתעה..
אנחנו מתקדמים לכיוונה, ופתאם גוני מתחיל לרוץ אליה.
שפע עוד לא קולט מה קורה וממשיך בשלו שבטח ההפתעה מאפנה ואיזה הפתעה יכולה להיות כאן בפארק מים..
אבל הוא רואה שגוני רץ לכוון מסוים, ומחבק מישהי..
שפע מסתכל , העיניים שלו נפתחות, חיוך עצום מתפשט לו על הפנים
סבתא!!!!
ורץ אליה באושר.


כמו שהתרגשתי ובכיתי כשזה קרה,
כך גם עכשיו, שאני כותבת את זה, אני בוכה מהתרגשות ,
כשאני מעלה שוב את הסצנה במוחי.


חיבוקים, התרגשות, ואנחנו פונים לכוון אנה שעוסוקה בבריכה,
מחכים שתסיים להתגלש, קוראים לה, והיא מהבריכה-
סבבתתתאאא!!!
ורצה אליה.
אושר גדול
היינו יחד עוד בפארק מים
עד הסגירה כמובן, ככה זה אצלנו במשפחה-
פארק מים זה מהפתיחה ועד הסגירה, אין משהו באמצע)



ואז חזרנו הביתה,
למזוודות המחכות ולמתנות והדברים שהזמנו מהארץ והגיעו אלינו עם סבתא,
בדכ היא מגיעה אלינו עם מתנות מחו"ל מאירופה, הודו, אוסטרליה,
הפעם היא הביאה מתנות מחו"ל- מחוץ להודו...


אני, שבדכ משתדלת לא לתפעל יותר מידי את החברות שלי, ולא להתערב מידי,
הפעם נקטתי יוזמה.
בגלל ההפתעה, רציתי שלילדים יהיה משהו גם מהחברים שלהם,
שסבתא תביא את עצמה אבל גם "מזכרות" מהחיים שלהם שהשאירו בארץ.
פניתי לאמהות, האמהות של החברים של הילדים- של גוני ושל אנה,
סיפרתי להם שאמא שלי מגיעה וביקשתי שהילדים יכינו להם מכתבים וברכות לאנה ליומולדת.
לשפע אפילו לא פניתי לאמהות,
ביקשתי משתי חברות טובות שלו והן כבר ניהלו את הענינים.
( היתרונות בילד מתבגר עם חיים סמי עצמאיים).
ירון והילה, חברים טובים מפרדס חנה היו נקודת האיסוף,
תודה ירון והילה
ירון העביר הכל בסופו של דבר לאמא שלי.
( דרך אבא של מיכה, שכמו שעזר תמיד כשהיינו בארץ,
גם שאנחנו בהודו, הוא ממשיך לעזור)
והכל בחשאיות ובסוד ...


הגענו הביתה, מולנו המזוודות וסבתא מתחילה להוציא...
מתנות יומולדת לאנה מהחברות הטובות שלה,
ברכות מקסימות וציורים,-
מחברת קסומה של צביעה שמאז היומולדת היא רק צובעת אותה ומתעסקת בה שעות,
ועוד מתנות משמחות וציורים מקסימים
פתאם גם לגוני, ילד הספרים שלנו, מתחילים לצאת ספרים:
ספר המשך של הספר שהוא בדיוק סיים לקרוא,
( עכשיו ברור למה אמא אמרה שיחכה איזה שבוע, בטח עוד שבוע יגיע הספר שהוא מחכה לו...)
ספרים מהחברות- אחיות שלי ,
פליימוביל קטן ( אין מקום לגדולים...) מחבר טוב,ועוד
משפחות שכולנו חברים- גם ההורים , גם הילדים בינם לבין עצמם-
שלחנו לנו מכתב לכל המשפחה,
לכל אחד מהילדים,
ולשפע מהחברים והחברות שלו, מכתבים,ברכות,
החברות של שפע שחלקן אוהבות ומכירות טוב את גוני ואנה ,
שלחו לכל ילד מתנה קטנה ומכתב מושקע ויפה.
קיבלנו מאכלים שאנחנו אוהבים ורגילים-
מקניטה איכותית- סוף סוף נוכל לשתות את הקפה כמו שאנחנו אוהבים..,
טחינה כמובן, מיסו לגוני, ועוד ועוד.
אפילו שקית ענקית עם חטיפים הגיעה אלינו.
(ואנחנו אפילו לא ביקשנו...)
השפע היה רב..


האנשים שאנחנו אוהבים הגיעו אלינו- לכל אחד מאיתנו
סבתא הגיעה אלינו והביאה לנו חיבוק מהחיים שהיו לנו בארץ עד לפני חודשיים.


לשפע, זה לא סוד, היה הכי קשה לעזוב את הארץ,
את החיים שלו, את כיתה ח' שהוא מפסיד
-שנה שלמה, אמא, את יודעת מה זה שנה שלמה שאפסיד...


בכל המכתבים מכולם,המוטו שחזר אצל כולם היה – תהנה, תהנה,
זו חוויה של פעם בחיים, תחווה אותה בהווה,
אל תחשוב על מה אתה מפסיד ( והיו שהגדילו וסיפרו שאתה לא מפספס שום דבר...)
אלא איזה כיף לך עכשיו-
שנה של חופש,
שנה שלמה להיות עם המשפחה שלך שאתה ככ אוהב,
עם האחים שלך הנפלאים והמקסימים,
זאת חוויה לכל החיים, נצל את הזמן ותהנה.
תהנה תהנה תהנה
אנחנו מתגעגעים אליך, אתה חסר לנו , אבל תהנה כרגע, כי איזה כיף לך!!!!
הרגשנו שכולם פתאם באו אלינו לכאן, לביקור, לגיחה.
אמנם אנחנו שומרים על קשר בווטסאפ עם החברים,
ועדיין, קבלת המכתבים והמתנות, עשתה משהו אחר.
מרגש, פשוט, מרגש


לכולנו,
ואת כולנו.
המשפחה שלנו באה לבקר אותנו- אמא שלי שהגיעה והביאה עימה את כולם,
את המשפחה שלנו בדם – המשפחה של מיכה-
סבתא נתן, את איציק וחמוטל ( גיסי וגיסתי),את נעם עמית וגילי הבני דודים,
את החברות, אחיות שלי- רוני , נונה, מיכלי , איריס
את סבא נתן- אבא של מיכה שרצה גם להצטרף לנסיעה ובגלל המהירות בה התארגנה הנסיעה לא היה מספיק זמן לקבלת הויזה והוא נאלץ לצערו ולצערנו לותר-
אז להגיע פיזית הוא לא הגיע, אבל שלח מכתבים כנים ומרגשים לכל אחד מהילדים,
ומתנה לאנה ליומולדת
וכמובן שרותי העברת המתנות לסבתא שבי+ נסיעה במיוחד לפרדס חנה לאסוף לנו כרטיס אשראי,
האמת, התרגשתי ואף דמעתי שקראתי חלק מהדברים...


ואם זה לא מספיק- נקישה בדלת ומופיעה ראמונה ,
בעלת הבית המדהימה שלנו ובידה עוגת שוקולד יפה וחמודה – עם השם אנה כמובן באנגלית.
איזה יום
איזה יומולדת
איזו הפתעה
איזה מרגש.
אנה שלנו, מאז ומעולם היא היתה כזו שמחליטה דבר, ואז הוא קורה.
גם הפעם
בזכותה זכינו כולנו
תודה לך אנה
תודה לסבתא שבי על הביצוע הספונטני והקליל
אנחנו הולכים לבלות יחד עכשיו 12 יום
איזה כיף לנו

אנה צובעת וצובעת וצובעת, הכל מהחוברת הזאת, איזה כיף למצוא ענין במשהו
סבתא שבי- הישר מהשדה תעופה אל הפארק מים 
תודה ראמונה על עוגת היומולדת מס. 2 לאותו היום
בגד בלט, לשיעורי בלט, ה- מתנת יומולדת שהגיעה אליה

ועוד אחת של הבגד בלט





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה