דרום גואה - פלולים

השארנו את הטוסטוסים ואת רוב חפצינו בגסט האוס, ארזנו 2 תיקים קטנים ,

הצטיידנו בשלושה בוגים , שקנינו בסופר ונסענו לפלולים-

עיירת חוף הנמצאת בדרום גואה ( עד עכשיו היינו בצפון גואה).

שעתיים וחצי נסיעה בסהכ.

התכתבות עם חברה בווטסאפ ושאלה שהיא שאלה –

איך בחופשה?

אמנם הכוונה היתה איך בטיול ובשנה הזאת,

בעצם המילים שלה היו מדויקות יותר משהיא עצמה התכוונה.

כי בעצם- הנסיעה לפלולים, היתה חופשה מהשנת חופש.

מה זה אומר?

אקדים ואומר שאנחנו בחופש, ממש בחופש.

אמנם מיכה עובד כמעט כל יום מעט שעות
(האינטרנט כאן ככ איטי שלפעמים זה לוקח הרבה יותר ממה שהוא רצה),
אבל כל ההתנהלות שלנו היא של חופש-
קמים בבוקר מתי שרוצים, אין שעת שינה לילדים ,
הימים שלנו זולגים בהתאם לקצב שלהם, אנחנו לא ממהרים לשום מקום,
אנחנו באמת באמת בחופש מהאינטנסיביות של החיים.

אבל, הימים האחרונים בגואה – היו קצת שונים.

פרויקט מציאת הבית הכניס קצת אינטנסיביות ,

ההגעה לגואה- מדינה יקרה מאד יחסית להודו
( וכמה שהכינו אותנו, עדיין הופתענו מהעלויות כאן- של הכל ),  

איפשהוא בחדר האחורי של המוח,

ההבנה הזאת שאנחנו צריכים להתמקם כאן לתקופה ולעבוד קצת יותר .

לא רק לענות למיילים ולעשות דברים שוטפים, 
אלא לתת זמן ומקום לפרויקטים עתידיים.

למיכה- למצוא ולהמציא עוד רעיונות

לי- למצוא שווקים וחנויות ולהפעיל את פרויקט הקניינית אישית מטיילת בעולם

ולמי שלא מכיר- ממליצה לקרוא על זה באתר שלי 
www.shiralikes.com

איפשהוא ידענו שאנחנו צריכים לשים את הילדים בבהס  ולהתפנות לעניני עבודה, 
אבל לא באמת רצינו כנראה...

בגלל זה הנסיעה לפלולים היתה חופשה מהחופש-

בדיעבד גילינו שפלולים היתה חופשה כמו שחופשה יכולה להיות:

ים, ים, ים, אוכל טוב 
ובעיקר שקט נפשי -בלי חיפושי בתים, בלי התלבטויות איזה בית לשכור ומה לעשות הלאה.

הגענו לפלולים- כמו כל טייל גם אנחנו בכל פעם  משתפרים בהתנהלות ,
אז הפעם – השארנו את התיקים בגסטהאוס שאליו הגענו ולא היו לו מקומות פנויים-,
התחלנו לצעוד בים לחפש מקום לינה
( הבקתות על הים בדכ  מאד יקרות אבל אנחנו הגענו לפני העונה כך שאמרו לנו שאפשר למצוא בקתות במחיר סביר).

מיד שהגענו לים- שאלנו את הילדים אם הם רוצים להצטרף ( בחום הרב יש לציין)
או לשבת כאן במסעדה על החוף, לאכול ולחכות לנו...

מיותר לציין מה היתה התשובה

( הדבר היחיד שלא בדקנו את המחירים בטרם הושבנו אותם שם- זו כנראה המסעדה היקרה ביותר בפלולים, אפילו בקרב המסעדות של הים, אבל גם מזה לומדים- בפעם הבאה כבר נבדוק את המחירים מראש.)

מכוון שהגענו אחרי מסע חיפש בית,
מראש היה ברור לנו שלחמישה ימים שאנחנו כאן,
נמצא ציק צק גסטהאוס, לא חייב להיות פאר היצירה, ולא נבזבז את זמננו על חיפוש מקום.

הבקתות על הים ירדו מהפרק, מהסיבה הפשוטה שלא היו עדיין מוכנות

( מסתבר שבגלל המונסונים החזקים, בסוף העונה מפרקים את הבקתות ובתחילת עונה בונים אותם שוב).

וכך היה

מצאנו מקום ליד הים, לא כמו שחשבנו, שנשמע את רחש הגלים, ונוכל לשבת ולבהות בים,

אבל פחות מ3 דקות הליכה והנה אנחנו בים.

ומעכשיו והלאה התחילה החופשה בים

אבל באמת חופשה.

בניגוד לאנגו'נה שזה מקום גדול,
האנשים מתניידים ממקום למקום על טוסטוסים ואופנועים ובעצם בימים אלו , טרום העונה, ההתפזרות על שטח גדול מורגשת ואנחנו הרגשנו דיי לבד..

בפלולים- זו רצועת חוף קטנה ( ומהממת ), שהכל מרוכז במקום אחד- 
הגסטהאוסים, המסעדות והחוף.

כך שגם בתחילת עונה – היו הרבה אנשים.

בדיוק המינון המדויק- לא יותר מידי ולא פחות מידי.

ליד פלולים יש עוד כמה רצועות באותו סגנון- פטנם רצועה קטנה יותר ו אגונדה רצועה רחבה יותר.

והים?
ים חלק , מיד פעם כמה גלים , אבל ברוב הזמן ים חלק, שעות אפשר לשרוץ בו 
ושרצנו, אי אפשר היה לצאת מהמים

חוף ים כמו שחוף טרופי נראה- עצי קוקוס על החוף, הרים וגבעות טרופיים סביב.

בהרגשה שלי- בתקופה בה היינו , תקופה הנחשבת לפני תחילת עונה ( אוקטובר) ,

צפון גואה ( אנג'ונה וכדומה)
זה מקום שיש בו הרבה מערביים שחיים בו, אם לאורך השנה ואם כאלה שמגיעים לעונה.

זה קצת דומה לפרדס חנה- כל אחד בחיים שלו, בבית שלו, בענינים שלו ויש מקומות מפגש .
( כמו פרדס חנה כי יש תחושה חזקה של קהילה).

פלולים לעומת זאת – באות יותר משפחות לחופשה שם
(גם בפלולים יש מערבים שחיים שם שנים, רק שהקהילה יותר קטנה ).

בשבילנו , במצב הנוכחי שהיינו בו, התאים יותר להיות בפלולים- 
להכיר, לפגוש ולהיות בחברת אנשים ומשפחות בחופשה.

ביומנו השלישי בפלולים- העברנו את היום במקום על הים,
אך בניגוד לשאר המסעדות שעל הים , היתה בו אווירה יותר של מיגלינג, אווירת ים כמו שאנחנו מכירים מהארץ.

במקום ישבו כמה חבורות של חב'רה ישראלים צעירים, לא משפחות מטיילות, לא אנשים בגילנו,
פשוט חברה ישראלים – חלקם בטיול הגדול, חלקם בחופשה מהאונברסיטה - הילדים מצאו איתם שפה משותפת מיד.

בכלום זמן- אנה ירדה לים לשחק פריסבי עם אחד הבנים שם,
גוני ושפע בשמחה ובששון הצטרפו למשחק כדורגל שהתארגן על החוף
(אחד הטיילים התגעגע לכדורגל ומצא שותפים טובים למשחק),
בהמשך התפתח משחק שלהם ושל מיכה מול חבורת תיירים הודים ,
אנה נכנסה למים עם אחת הבנות והייתה מקסימה ומהפנטת כמו שהיא,

ואני?
חיה חברתית שכמותי- דיברתי ודיברתי, ופגשתי אנשים חדשים ונהניתי פשוט לשבת ולדבר .
בקיצור – היה יום – אחד המשובחים.

זו היתה הפעם הראשונה ש"התמנגלנגו " עם הטיילים האחרים, שהרגשנו בנוח, שכל אחד חווה מפגשים שונים ,
אנשים אחרים .

בדרך חזרה לגסט האוס- הילדים אמרו- איזה יום מעולה היה היום.

ואני שמחתי שאני לא היחידה שחושבת ככה.

וכך העברנו את הימים הבאים- בים, במסעדה על החוף,
עם החברים החדשים שהכרנו, למדנו "שיט הד"( משחק קלפים ידוע של טיילים),
תופסים גלים עם הבוגי,
בערבים  הילדים נשארו בחדרם עם הטלויזיה ( גילו ערוץ סרטים באנגלית)
ואנחנו אפילו יצאנו לבית הקפה " השכונתי" מקום המפגש של כל הישראלים.

היה נפלא

היתה פשוט חופשה.

תכננו להשאר עד יום ראשון, 
אבל כשיום ראשון התקרב דחינו את החזרה- ביום, ואחכ בעוד יום, ואחכ בעוד יום...

היה לנו ככ טוב, לא רצינו לחזור לאנג'ונה
( להזכירכם באנג'ונה גם היה טוב, הבחירה הזאת בין מעולה למעולה יותר... לא קלה...).

בסוף חזרנו

מין החלטה לא רגשית ככ, דוקא שכלתנית יותר.

למה ?
בפלולים טוב לנו, מאד טוב לנו.

חזרנו לאנג'ונה כי חשבנו לנסות לגור שם תקופה-
אני רוצה להתחיל את הקניינית הנודדת שלי, כאן במרקט של אנג'ונה ( שוק מדהים- מגיעים לכאן דברים מכל הודו, טיילים מביאים דברים מכל אסיה , שוק שהוא באמת חגיגת קניות ),
מבחר הילדים הגדולים כאן רב יותר מפלולים, כך שזה יהיה טוב לשפע, קצת להיות עם ילדים בגילו,
הילדים יהיו בבהס ויהיו בחברת ילדים אחרים ולמיכה יהיה יותר זמן לפתח מוצרים חדשים ורעיונות חדשים.

חזרנו אל הבית ששכרנו- זכרתי אותו בצורה אחת ,( לא לטובה, אני חייבת להודות)
אבל שנכנסו אליו הוא היה הרבה יותר ממה שזכרנו.

הילדים התרגשו- מגודל הבית, מהסלון, מהעובדה שיש לנו בית ומטבח ,
מהטלוויזה ( איך לא)- בקיצור חזרנו והיתה תחושה טובה.

אז הנה אנחנו כאן כבר כמה ימים, החלטנו להשאר כאן, 
אולי אחכ נעבור לתקופה לפלולים... בנתיים אנחנו כאן

נהנים מהחיים

ואני? 
בקרוב אתחיל את הקניינות האישית... ממש ממש בקרוב, ביום רביעי  הקרוב

( השוק של אנג'ונה מתרחש בכל יום רביעי)